ניהול שינויים ומוטיבציה 

אם נחשוב על צמח, מתקיימים בו רק שני תנאים אפשריים, או שהוא צומח או שהוא נובל אבל הוא לעולם לא סטטי, כך גם נפש האדם וכל יצירותיה. עם הבנת הרעיון שהחיים משתנים כל הזמן זו בחירה קלה להשתנות לטובה.

אם חושבים על זה לרגע, במידה ולא היה דבר שעוצר אותנו - היינו נמצאים בדיוק היכן שאנו רוצים. אז למה בעצם אנחנו לא שם? האם אנחנו עוצרים את עצמנו?

בגדול, כן. בבסיס החשיבה שלנו ישנם מנגנונים שתפקידם להגן עלינו ולעזור לנו לשרוד. יחד עם זאת, כתופעת לוואי, אותם מנגנונים מגבילים את הצמיחה שלנו. ללא הדרכה ואימון מנגנונים אלה מנסים להשאיר אותנו בדיוק איפה שאנחנו ללא התקדמות. אנחנו לא מניעים את השינוי, השינוי הוא עובדה קיימת.

אנחנו כן משפיעים על כוון השינוי. אנחנו מקבלים משוב כל הזמן לגבי איכות ההתקדמות או החוסר ההתקדמות שלנו לכוון הרצוי. המשוב הכי שכיח הוא רגשות. אנחנו שמחים ושלווים בעקבות הליכה על המסלול שלנו, ועלולים להיות עצבניים או מפוחדים כאשר אנחנו עושים פעולות שלא משרתות אותנו. עוד סוגי משוב יכולים להיות הצלחה או הרגשה ש"דברים הולכים חלק".

אך גם ההסבר הזה הוא לא לגמרי מדויק, כי פעמים רבות בעקבות צמיחה או לקראת קפיצה חיובית יופיעו רגשות שליליים, סוג של "כאב גדילה". ממש כמו עבודה גופנית לחיזוק השריריים שעלולה לכאוב, כך גם בהתפתחות קוגניטיבית.

אז איך בכל זאת מומלץ להחליט לאן להתקדם?

חשוב שנכיר את שני סוגי המוטיבציה שעובדים איתנו והם הכוח המניע, הדלק אם תרצו, של כל פעולה או סדרת פעולות.

הסוג הראשון והשכיח הוא מוטיבציית הפחד או הכאב. זוהי מוטיבציית דחיפה PUSH)), תפקידה לדחוף אותנו לבחור בפעולה מסוימת מתוך כאב, חסך, או קושי. היא מאוד אפקטיבית בטווח הקצר. דוגמא למוטיבציית פחד היא יציאה לעבודה כי אין לנו כסף.

סוג המוטיבציה השני הוא מוטיבציית אהבה או השראה. זוהי מוטיבציית  משיכה (PULL), תפקידה למשוך אותנו אל האור מתוך כמיהה או משיכה. כמו זבובים או פרפרים שנמשכים אל האור בקצה המנהרה. היא עובדת מצוין למרחקים ארוכים.

השילוב של שני סוגי המוטיבציה ייתן לנו מספיק אורך רוח + עוצמה כדי להגשים כל מטרה.

כשאנחנו פועלים למען מטרה מסויימת, וקשובים למשוב כאמור, חשוב שנזהה את הרגש שמוביל אותנו, האם הוא חלק מתהליך הדחיפה העוזר לנו להתקדם או האם הוא רגש שבסיסו הוא תסכול מתוך כך שאנחנו הולכים על מסלול לא לנו? זוהי השאלה שאנחנו צריכים לשאול את עצמנו.

בנוסף, קיומה של מוטיבציית האהבה לא נעלם אם אנחנו בכוון הנכון. לעיתים, ברגעים של אתגרים שעולים, קשה לנו להתחבר אליה, אך אם נקשיב לעצמינו במדיטציה, בכתיבה, או תוך טיול בטבע, נוכל להתחבר שוב למקור שהוביל אותנו למסלול.